צריכת ניקוטין מגבירה את התרגשות המוח במערכת מפוזרת של אזורי מוח, כגון קליפת המוח הקדמית, האמיגדלה, האונות הקדמיות, באופן תלוי מינון. גירוי באזורים אלו תואם את יכולתו של הניקוטין לעורר ולחזק התנהגות בבני אדם. עם זאת, ההשפעות של צריכת ניקוטין על תאי המוח והדרך שבה היא משנה אותם כדי לעכב את AD או להקל על AD עדיין לא ידועות, לכן, המאמר המדעי הנוכחי נועד לטפל בפער המחקרי הזה באמצעות ניתוח מחקרים קודמים אך עדכניים בתחום זה. מכיוון שהיה צורך לבסס ולחקור מחקר נוסף בנוגע להשפעות החיוביות של ניקוטין על חולים עם AD, נעשה שימוש בתכנון מחקר איכותי תוך שימוש בנתונים משניים לביצוע הראיות המדעיות הנוכחיות. ארבעה מאמרים שפורסמו בטווח השנים 2015 עד 2022 נרכשו ונבדקו נושאית ממצאים מעורבים לגבי השפעת הניקוטין על תאי המוח וההסתברות לחלות ב-AD, אולם לא היו ניסויים קליניים או מספיק מחקרים אמפיריים כדי לתמוך בהנחה זו. לכן, יהיה צורך במחקר נוסף בפוטנציאל כדי להשיג תוצאות אמינות ותומכות.
